בס"ד
שנה טובה, גמר חתימה טובה, חג שמח… 🙂
ובלי הקדמות מיותרות, נעבור לעניין שלשמו באנו והוא להסביר בלשון צחה וברורה את הבילבול והטירוף שאוחז מידי פעם (עכשיו! עכשיו!) בכותב שורות אלה.
לפני שנה פלוס, ביקשתי מאמא שלי לממש את הבטחתה ולעשות פרוכת חגיגית לחגי תשרי לבית הכנסת. כאמנית טקסטיל, לא לקח יותר מידיי זמן עד שהרעיון התממש.
"מה לכתוב על הפרוכת?"
"תני לי יום לחשוב על זה".
חשבתי לבד, התייעצתי עם הרב ובסוף הלכתי עם דעתי.
"תכתבי 'כי מלאה הארץ דעה את ה' ' ".
"אין בעיה".
השנה, הפרוכת הזו תפסה אותי לא מוכן. איך לומר, את הכיתוב ביקשתי כשעוד הייתי באופוריה אחדותית עם הקוסמוס ולקראת ראש השנה הנוכחי כבר באתי עם מטען מוגדר לאומי, ברסלבי…
הטלטלות כנראה לא עזבו אותי. מצאתי את עצמי עומד מול הפרוכת הזו ושומע בתוך ראשי (או ליבי?) "מה אם…?". פסוק פשוט למדיי מישעיה מצליח לזרוק אותי מהאיזון שחשבתי שהיה לי.
אני לא יודע אם מדובר בסריטה אישית שלי או בסריטה של דור או שהקומוניסטים הצליחו להחדיר איזה חומר מעורר ספקות לתוך הקפה של הבוקר של עמישראל (תמיד טוב שתהיה איזו תאוריית קונספירציה בשביל הגיבוי 😉 ). אין לי מנוחה. אני מנסה בכל כוחי להתחייב לזרם מסויים ומוצא את עצמי תר אחרי לבבי בנסיון לפייס חלקים מסנאגדים בתוכי.
אני בא מרקע של רפואה משלימה. העולם שלי היה מורכב מאז ומתמיד מרעיונות רוחניים והוליסטיים. לא באתי לתשובה מתוך איזה ריק קיומי אלא דווקא מתוך עולם רוחני מגוון גם אם לא לגמרי מגובש. חיפשתי בעיקר נוף רוחני שאני ארגיש בו בבית ולא כמו איזה תייר מזדמן. אבל כשכבר נכנסתי, גיליתי שהתמונה הרוחנית היהודית שמצטיירת במיינסטרים היהודי רחוקה מלהיות דומה למה שהורגלתי לחשוב כרוחני. לא שזה רע. רק קצת, איך לומר, שונה.
בכל מיני מקומות פרינג'יים ברחבי האינטרנט וגם קצת בעולם האמיתי (?!) אני שומע על מיזוגים של מזרח ויהדות. גם בקרב רבנים (בעיקר בציונות הדתית, לפחות כאלה שיודו בזה בפה מלא). וזה גורם לי לשאול את עצמי "למה לא בעצם?" זה לא שאני עומד וממציא פה דברים ממוחי הקודח. אנשים שנחשבים סמכות הלכתית בעיני הציבור שלהם אומרים "כן" בפה מלא. אם יש ספקות הרי בכל מקרה ניתן להתייעץ איתם.
מידי פעם אני שואל את עצמי אם חזרתי בתשובה כדי להיות קונפורמיסט. אני בכל מקרה בעד האורטודוכסיה רק שאני באמת מאמין שגם באורטודוכסיה יש יותר מרחב נשימה ממה שנדמה.
אני מבקש בעצם לפתוח כאן לדיון את שאלת השאלות (לפחות מבחינתי): עד כמה ניתן באמת לעשות מיזוג בין היבטים מזרחיים\ ניו אייג'יים לבין היהדות? מדיטציה, רפואה משלימה, ריפוי אנרגטי וכו'…
אף אחד לא חייב להיות רב כדי להשתתף בדיון. מן הסתם, כל מי שיעלה רעיונות הרי זה לתועלת הכלל.
דוס בהתהוות 
יש שתי תשובות.
1. כנראה שאין צורך. השאלה מה אתה מחפש. אם אתה מחפש דרכים לעבודת השם, כנראה שאין צורך בתורות המזרח. אם אתה מחפש מתכונים לנודלס, לך על זה.
2. אנחנו לא מכירים מספיק את תורות המזרח כדי לדעת באמת.
בס"ד
אהלן דרול.
בוא נשאר במזרח התיכון. ידוע שהיו שיתופי פעולה רוחניים בין צאצאי הרמב"ם לבין קבוצות סופיות במצרים. מה שגורם לי לשער שיש איזה דבר או שניים ללמוד מאומות העולם גם על עבודת השם. השאלה היא רק אם לגיטימי לשאוב גם מדתות שיש בהן יסודות אליליים מביכים.
לגבי הנודלס, אני לגמרי בעד. רק שיהיה כשר, לא חייב בד"ץ. 🙂
במזרח התיכון דווקא אין כל כך דתות אליליות. אולי העלווים.
בכל אופן, לא אמרתי שלא היו השפעות מצד דתות אחרות על היהדות. היו והיו הרבה. השאלה אם זה נחוץ.
בס"ד
נחיצות קשורה תמיד בחסר. השאלה היא האם מדובר בחסר אמיתי או סתם יצר עבודה זרה. כדי לענות על זה צריך לשאול שתי שאלות:
1 מה המניע האמיתי מאחורי השאלה (הבא לטמא פותחין לו).
2 מה ההלכה אומרת על כך, אם בכלל יש כרגע תשובה הלכתית בעניין (הבא לטהר מסייעין לו ואומרים לו המתן).
אני מדבר מתוך תחושת חסר. התשובות המוכרות או לא מספקות מבחינתי או שמצויות בערפילי ההסטוריה ואין מי שיבין ויסביר לי אותן היום. כמובן שכבר הצהרתי שיש רבנים שמאשרים אז יכול להיות שאני סתם מבלבל במוח כדי לדחות את הקץ…
תראה רני,
רבנים מבינים מעט מאוד בדברים האלו. הטובים שבהם מודים בזה.
השפה הרוחנית במזרח , שונה מאוד ממה שהם מכירים.
אני בחודשים האחרונים התעסקתי בדיוק בעניין הזה, כי פנו אלי אנשים בבקשה שאני אעזור לבעלי תשובה שמצב רבים מהם עלוב ואומלל ואולי טכניקות שלימדתי בעבר יסייעו להם.
אני אמרתי שאני מוכן, בתנאי שאני אקבל הכשר.
כאן העניין נתקע,
בסוף אמרו לי שיפנו אלי מאיזה בד"ץ שמתעסק בהכשרים לשיטות בטיפול זוגי. אני מחכה להם מאז אמצע הקיץ ואני אמשיך לחכות, כי אין להם לאכול העניין. אין להם את השפה.
לכן, אני חושב שהשאלה הנכונה היא לא "מותר או אסור" אלא "מה באמת חסר?"
שבת שלום.
עבודה זרה משמע משהו זר לנשמה היהודית האמתית הנמצאת בקשר עם ד'. אלילים נקראו אלוהים אשר לא ידעתם ואשר לא חילק לכם. הסיבה היחידה להיות בקשר עם יהדות כמו שהיא (על כל דיקדוקיה ההילכתיות ועל כל שיגעונותיה למינהין) היא שכה גוזרת השכינה (אחות הקטנה של 7 אחים) , המלכה האיומה כמגדלות, ככה ניתן להיות קשור לנשמה השיתופית, לאידיש קאייט. מבחינה זאת ראיונות מופשטים משותפים לא מפריעים לי אם הם נכונים לשכינה ולא משנה לי מהיכן באו. עם זאת לגברת האיומה יש את הדרישות משלה- דרישות הלכתיות. אין להלל עבודה זרה (על ידינו היהודים) וכו. עניין של יהדות הוא הודיה בקיום של הא-ל הלא מודע. מודעות לא-ל לא מודע. בעמים אחרים זה לא מודע ממש והביטוי המודע אצלם בדבר שקר שבוודאי גם גזרה ממנו יתברך. במובן זה יהדות זה הלא מודע של האנושות והקונפליקט האנטישמי הוא קונפליקט נירוטי ברמה עולמית. גאולה זה פסיכותרפיה של האנושות באופן כללי. שוב פעם הסיבה להיות יהודי ולא גוי , להאמין באמת ולא בשקר אחת היא- כי ככה גזירת הנשמה. כי אי קיום המצוות זה קיום שקרי כלפיה.
לא זכור לי שהטרדתי מישהו בבקשה שיגדיר לי מהי עבודה זרה לדעתו.
אני שמח, שבהודעותי בפוסט זה הצלחתי לדחוק את הדיון מהמסילה השגורה של סיסמאות נפוחות ונבובות.
אני כבר מחכה להמשך הדיון בין שניכם…
בס"ד
דרול, אשמח אם תעדכן אותי אם תגלה משהו חדש. לדעתי הרב מורגנשטרן מירושלים הכשיר את שיטת "המסע" של ברנדון בייס.
אגב, קראתי שהרב אברהם טוורסקי מארה"ב אמר פעם בבדיחות שכל דבר שפוגש ביהדות עובר שלושה שלבים:
1 חדש אסור מהתורה.
2 לא בטוח שהעסק לא כשר.
3 ברור שהגויים העתיקו את זה מאיתנו…
מתעוררת! ברוכה הבאה לדיון. אשמח לקרוא גם את דעתך בעניין. כפי שכבר כתבתי, אין דרישות מוקדמות לכתיבה בדיון.
מי שהכשיר ראשון את המסע היה האדמו"ר מאמשינוב , שקיבל פניה בנושא מהרב יהודה סיוון , שלמד אצל בייס יחד עם אישתי.
בגלל שמדובר במין סוג של דימיון מודרך, לא הייתה שום סיבה לפסול אותו.
הסיפור המעניין הוא שהרב סיוון ביקש אישור להתאים את הקורס של המסע למתכונת חרדית ואנשי בייס עיקמו את האף , בגלל כל קישקושי הצניעות וההחמרות. לא יודע מה יצא מזה בסוף. אני אשאל ב"נ את הרב סיוון , כשאני אדבר איתו.
בכל מקרה , הסיפור עם הרייקי היה הרבה יותר מעניין.
הרב אבינר קיבל פניה לתת הכשר ואז הוא לא ידע מה לעשות בגלל, שכמו שאמרתי , אין לרבנים מושג בדברים האלו. בסוף אחרי אינספור התפתלויות וגלגולי עיניים הוא התיר לקבל טיפול רייקי ובלבד שהמטפל יהיה "ירא שמיים".
כשבאו עם אותו הסיפור לאחד ממקובלי ירושלים (אני יודע מי) הוא פסל את הרייקי בשאט נפש ואמר שכולו טומאה וקליפות ואסור לקבל טיפול ואסור להשתמש.
תראה,
ברור לי שעיקר ההתעסקות והבקשות והשאלות, נוגעות לשיטות טיפול אלטרנטיביות , אעלק. זו התעסקות עם הטפל. כיוון שכל השיטות האלו הן תוצרי לוואי של פילוסופיה מטאפיזית כלשהי. את המטאפיזיקה צריך להביא לרבנים לאישור, אלא שבכל כנופיית בעלי התשובה , יש מעט מאוד שמבינים משהו בפילוסופיה הזאת.
אבל כאן טמון הסוד, להתחיל מהשורש.
ברגע שיקבלו את "היוגה סוטרה", או יפסלו אותה, ניתן יהיה להתייחס לכל עשרות השיטות והטכניקות שנובעות ממנה. כנ"ל הדהמפדה.
אבל
בס"ד
השאלה היא כנראה, איך ניסחו את השאלה. בגמרא מסופר שיצר ע"ז נבע מאותו מקום בקודש הקודשים שממנו נבע יצר עבודת השם. מכאן עולה השאלה האם יש מהותית הבדל או שההבדל הוא איכותי צורני ולכן אינו מותאם לעם ישראל. אם הבעיה איכותית הרי שכנראה(?) אפשר להמיר את הצורה לצורה יהודית ואז אין בעיה. אם הבעיה מהותית, אז…
רני, תודה.
אני כל כך לא מבינה בזה ובמקביל יש לי קול פנימי שצועק את טענה מספר 3….
נקודה אחת התעורהה אצלי בצורה קצת קיצונית עכשיו, שמרוב שהעולם מלא שקרים, מה לעשות, כשבאים למצוא אמת מוצאים קודם כל הרבה זבל. או איך שרבינו אמר, יש מפורמסים של שקר, רבנים שלא יכולים להנהיג את עצמם.
הנקודה היא שישנה התכנסות לדעתי, או פחד ל"הכשיר" דברים "חיצוניים" בגלל שבפנים, בתוך עולם התשובה והתורה, מתגלה מדיי פעם כי קיימת דרך לא סלולה. כאילו יש משהו שמתחרה עם האמת, ובפרט כל דבר בעל ניחוח מערבי.
אני עדיין בעד לשוב אל האוצרות שלנו. בכל דרך שהיא, לכל אחד מתאים משהו אחר, גם אם קוראים לזה "אשטנגה יוגה" אבל החיפוש הוא אחר הקדוש ברוך הוא והאמת.
בס"ד
מה אם, ורק אם, יש איזושהי נקודה מהותית של אמת שמצויה אי שם במזרח, שאינה סותרת את ההלכה, קבורה תחת ערימות של ע"ז והוסתרה מעינינו לאורך כל שנות הגלות? יש מי שיגיד שזו אמירה מסוכנת בגלל כל מיני (תרתי משמע), מינים שיתלבשו על התירוץ וינסו לחגוג. אבן הבוחן היא ההלכה ושלןשה עשר עיקרים. אני לא מפסיק להרהר בעומקים שגיליתי בתורות המזרח. האם אלה תורות או חוכמות? שאלה…
תראה רני,
השאלה היא לא מה יש במזרח. השאלה מה אתה צריך.
מה שבאמת קיים הוא מאבק של אינטרסים. הרבנים האמיתיים שקועים בתורה, הם לא רוצים להתעסק בפסיכולוגיה ולא רוצים להתעסק בייעוץ כלכלי ובשלום בית. הם רוצים ללמוד תורה וללמד תורה וזה חשוב להם וההתעסקות במזרח שנואה עליהם, כי אין להם את השפה המתאימה ואין להם כלים אמיתיים לשפוט את מה שמגיע משם.
מצד שני , יש את המדריכים והמטפלים שלא מעניין אותם כלום , רק לקבל הכשרים, אז הם אומרים שהם מלמדים תרגילי התעמלות ומקבלים הכשר כי אין סיבה לפסול תרגילי התעמלות. אבל אם באמת ההתעמלות הזו היא אשטנגה יוגה, היא לא סתם התעמלות, היא מתבססת על הגדרת האדם כמבנה צ'קראלי , ועל החיבור בין האטמא לברהאמא ובסופו של דבר , היא מונחית על ידי היוגה סוטרה שאותה כתב פנטג'לי , שלא היה מורה להתעמלות, אלא דמות מיתולוגית מהמסורת הדתית ההינדית.
את כל זה המדריכים לא מספרים לרבנים. במקרה הכי גרוע הם אומרים שיש שימוש בשמות טמאים ואז הרבנים אומרים, כמה מפתיע, שאסור להשתמש בשמות ובזה מסיימים את הדיון וכל זה בסדר מבחינת המדריכים כי לא אכפת ממש מהשמות והם לא ממש מבינים בסוטרות או בצ'קרות , אלא רוצים להמשיך ללמד תרגילים.
לכן השאלה שלך היא לא השאלה הנכונה.
אנחנו יודעים טוב מאוד שיש במזרח אמת, כתוב את זה בזוהר ובעוד כל מיני מקומות. אנחנו יודעים שקיימת שם אמת וגם אנחנו שהפולחן שם הוא לא בדיוק אותו פולחן אלילי שעליו חלים דיני עבודה זרה.
השאלה הנכונה היא מה אתה צריך?
איזו אמת נדרשת לך?
האם אתה צריך לקבל עליך את הקונספציה הדתית והפילוסופית של המזרח. האם נדרש לך סמהדי כמטרה בחיים.האם אתה צריך שתהיה לך אטמה והאם אתה שואף לחבר את הברהמן לאטמאן.
אם כן, אז הדיון בשמות הטמאים אינו רלוונטי, כי הם רק היטלים של מהויות רוחניות. גם אם תקרא להם הבל וקין זה לא ישנה את מהותן. גם אם תעברת את שמות הצ'קרות, כמו שכמה מטומטמים עושים חסד וגבורה ותפארת, זה לא משנה. זה מנוע רוחני שברגע שאתה מפעיל אותו הוא יפעל והוא ישנה אותך מבחינה תדועתית בקצב כזה או אחר.
ואם אתה לא צריך את המבנה הצ'קרלי ולא צריך סמדהי ולא צריך סאטורי , אז אתה גם לא צריך יוגה ולא איורוודה ולא רפואה סינית ולא בלאגנים, כי אין מה לצעוד בדרך , כשבכלל לא מעוניינים במטרה.
תודה רבה.
פינגבאק: מומלץ בחום « מחוייב המציאות
לכבוז דוס בהתהוות,
לגבי הקשר בין המזרח ליהדות אני מציע לך לקרוא את ״מעברים״ של הרב אודיה צוריאלי תלמידו של הרב שג״ר.אם תרצה תוכל גם לדבר איתו הוא מלמד בתל אביב בישיבה למדעים ואומנויות וגר בגוש עציון.מעבר לזה אני לא מכיר רבנים שכתבו על זה אם כי יש שמבינים ,כמו הרב אורי שרקי ממכון מאיר.