ה' אחד, אחד עם ה'

בס"ד

יש אנשים כמוני שכנראה לעולם לא יהיו נורמלים. איזשהו מהלך משונה שכופה עליי להיות בבירור מתמיד עם עצמי. מנקודת המבט שלי, אלוקים כבר לעולם לא יוכל יותר להיות רק מרוחק. הוא בתוכי , מסתכל עליכם דרך העיניים שלי. ובתוככם, מסתכל עליי דרך העיניים שלכם. וכל המסע הסיזיפי שלי הוא לנסות להבין את הקשרים בין עולם ההלכה לעולם החוויה. העולם הזה הוא עולם של חוקים והלכות, אבל הוא גם עולם שאין מקום שפנוי ממנו. זה עולם של ריחוק וקירבה בו זמניים. עולם שבו אני מרגיש לחלוטין מאוחד עם השם ובו בזמן כפוף לחוקיו, נפרד, נבדל, עומד נוכח פני השם בתפילה. עולם שיש בו לפעמים הסתר פנים מבהיל. ומאידך, מרגע שאתה יודע אותו, חש אותו בכל הווייתך, שום דבר לא באמת יכול להסתיר לך אותו.

אני לא מתיימר להבין אותו חס ושלום. אבל אני כן מתענג על המיסתורין שבקיומו ושמח על הזכות לקיים את מצוותיו או סתם לשבת ולהינות מהאין שמאחורי ראשי.

לא הייתי מעז להעלות את הדברים האלה אם לא הייתי רואה אותם מופיעים בכתבי הצדיקים הראשונים של החסידות. הגשר האולטימטיבי בין קדוש, קדוש, קדוש למלא כל הארץ כבודו.

אני יודע שאתם שם. אנשים שמרגישים כמוני. חווים חוויה דתית מהסוג שאף אחד בבית הכנסת שלכם לא מבין ובכל זאת לא יכולים להתכחש אליה. מחפשים הקשר בתוך המסורת שלנו. מבקשים אישור שאתם "בתוך הגדר". אפשר לשפוך המון דיו פילוסופית על דברים ברומו של עולם, אבל אנחנו כאן, עם הדבר הזה שדבק בנו גם אם אנחנו מנסים להפנות לו את הגב. חיים במצב מתמיד של רצוא ושוב.

שנים לא הצלחתי להבין איך זה שאין ביהדות עדויות ליוניו מיסטיקה (איחוד מיסטי בין האדם לאלוקיו), עד שהבנתי שזו סתירה פנימית. ממילא השם כל הזמן כאן, במקום הקרוב ביותר, אלא שהתודעה כל הזמן בתנועת רצוא ושוב. אין מקום לאיחוד עם מה שמעולם לא נפרדנו ממנו. והמחשבות ממילא לא יכולות לתפוס אותו. זהו הדבר שמוודא שתמיד נתגעגע אליו.

מחר נשיר בבית הכנסת: "ה' מלך גאות לבש וגו'". השם לובש דבר גבוה כדי ליצור מראית עין של פירוד וריחוק, אבל למעשה זהו רק הלבוש. מתחתיו ומתחת לכל הבריאה מסתתר אותו בורא. אותו "ה' אחד".

מי יודע? מי מבין? אשמח לשמוע תגובות.

אודות רני בן-נר

מנסה לחזור בתשובה או כמו שחמותי קוראת לי "דתי בערך" :) בעל, אבא, בן, מטפל וחסיד ברסלב בהתהוות. נלחם בנחש מהמזרח הרחוק (כבר הכיש אותי הנבלה) ומנסה למצוא גשרים בין העולמות שבהם אני חי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על ה' אחד, אחד עם ה'

  1. יוסף כהן הגיב:

    הי רני , קודם כל שמח לקרוא את הבלוג שלך ! בלוג שמרגישים בו את ה"תשוקה" שהיא מנת חלקו של כל אדם רוחני.
    אני אישית עשיתי את הדרך ההפוכה משלך – מיהודי דתי אורתודוקסי ש"מחובר" לרבי נחמן לרמח"ל ועוד , הפכתי לאדם שלא רואה את עצמו מחויב להלכה המקובלת (בדבר אחד שנינו שווים – גם אני הייתי מטפל כמה שנים טובות …).
    אני מקווה לא "לקלקל" אותך מצד אחד , אך מצד שני אני חושב שמאוד יעניין אותך מה יש לי לומר.
    כהתחלה , אם תרצה , אשלח אליך מאמר שכתבתי בעבר.
    אז אם תהיה מעוניין המייל שלי – yosefco3@walla.com

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s