ירושלים- עיר שהתחברו להם יחדיו :)

בס"ד
ב"ה, אחרי כשנתיים וחצי שבהן לא דרכה כף רגלי בירושלים, זכיתי בדרך ההשגחה לנסוע למרכז העולם, יחד עם משפחתי לבר מצווה. אני חושב שזה תמיד מרגש לראות אנשים חילונים נוסעים לכותל\ עורכים בר מצווה בבית כנסת\ עונים אמן אחרי שאתה מברך… נוצר פער כל-כך גדול בין חילונים לבין דתם שכשהם עושים משהו כל-כך לא רציונלי, אתה מיד מבין שיד ההשגחה הייתה בדבר.
אבל לא בכך עסקינן. מה שקרה לי כשנסעתי לשם היה שלא יכולתי שלא להקביל את החוויה שלי לזו של אחד, עזריאל קרליבך שנסע לפני שנים רבות להודו ורשם את רשמיו. בפתיחת הספר\יומן, הוא מספר באריכות על המראה של הרחוב ההודי על שלל גווניו האנושיים בעיקר דרך תיאור כיסויי הראש.
תוך כדי נסיעה באוטובוס בקווים הפנימיים, שמתי לב להבדלי הלבוש של הדתיים השונים (מאד!!!) זה מזה.
כיפות שחורות מקטיפה או מבד סטן, סרוגות גדולות המכסות את כל הראש או קטנות ובקושי נראות, כאלה עם הכיתוב נ נח נחמ נחמן מאומן או יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד, צבעוניות של מתנחלים או לבנות של ברסלב.
וזה לא מסתיים כמובן בזה. פאות קצרות וארוכות או חסרי פאות, פאות מאחורי האוזניים, כאילו כדי להסתיר או לפני האוזניים כאילו כדי להתריס. זקן ארוך או קצר או חסרי זקן. ציצית מצמר רחלים הנלבשת מעל לחולצה או גופציצית המוכנסת לתוך המכנסיים. צדיקים נסתרים וצדיקים נגלים. פושעים נסתרים או פושעים נגלים. שומרי נגיעה או מגלי חיבה. וכולי וכולי וכולי…
ועוד לא דיברנו על הנשים ואורך השרוול ואורך החצאית. והכי מרגיז שעל פניו, ביומיום הם נראים כאילו הם מסתדרים נפלא אחד עם השני.
אני לא יודע מה אתכם, אבל אני מגיע מעיר שהדתיים בה והחרדים בה הם פחות או יותר הומוגניים. קהילה וכאלה. מה שאומר שאני לפחות לא יכול לראות איך הם באים באינטראקציה יומיומית עם דוסים מזרמים אחרים. עכשיו, בשיחות, מבחינה אידאולוגית הם יכולים להיות נגד אבל אין לי שום יכולת לבחון את היחסים ביניהם בזמן אמת.

אני חוזר מירושלים עם רושם ברור שמדובר בעיר מאוד פלורליסטית במובן הדתי יהודי של המילה. אני לא רוצה להשמע באופוריה, אבל עד עכשיו, לא ממש הבנתי למה אנשים רוצים לגור בירושלים. אולי סתם נפלתי עליה ביום טוב ובמקרה יצא שכולם היו חייכנים. אבל תכל'ס, חזרתי לפריפריה באורות גבוהים.
זה לא שירושלים באה לי ברעש וצלצולים של התרגשות, היא באה יותר כמו יין שמתגנב וגורם לכל הגוף שלך להירגע ולהתמסר.

אודות רני בן-נר

מנסה לחזור בתשובה או כמו שחמותי קוראת לי "דתי בערך" :) בעל, אבא, בן, מטפל וחסיד ברסלב בהתהוות. נלחם בנחש מהמזרח הרחוק (כבר הכיש אותי הנבלה) ומנסה למצוא גשרים בין העולמות שבהם אני חי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s