תשובה על התשובה (מה הייתה השאלה?)

בס"ד

כמו פיסת עץ סחופה, מיטלטל על פני גלי הקיום, פעם למטה, פעם למעלה. קוראים לזה קליפת נוגה. כל אותם חלקים שכל כך מעורבבים זה בזה עד שכבר לא יודעים מה זה מה. איפה נגמר הטוב ומתחיל הרע.

אבל יש עצה לכל המבולבלים והאובדים בדרך. לתפוס איזו סבתא'לה מרוקאית ולהציג בפניה את התהיה. רוב הסיכויים שרק מהבושה שתיגרם מהצחוק המתגלגל או מהגערה הרועמת, מתובלת באידיש בניב הצפון אפריקאי שלו, תשכחו שהקושיא אי פעם הטרידה אתכם. 🙂

מה נדרש מאיתנו בעצם לעשות? "סוף דבר הכל נשמע, את האלקים יירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם".

ורבנו מפרש שליירא את אלקים ולשמור מצוותיו, את זה כל אדם יכול לעשות. לא צריך להיות אינטליגטור גדול או פרוספר למתמטיקה. כל אחד במדרגה שלו.

מופיע באיזשהו מדרש, לא זוכר איפה שכתוב שהקב"ה אומר: "הלוואי אותי עזבו ואת תורתי שמרו". ואני מגלה, ולא בפעם הראשונה, שעפתי שוב מהמסלול ונכנסתי לסחרור סביב עניינים לא רלוונטיים.

מה בסך הכל נדרש מאיתנו? לעשות את רצונו (אגב בשמחה)? ובמה אני מוצא את עצמי מתעסק כל היום? בלדבוק בהשם בדרך שהוא לא בחר בשבילי?

יאללה! נעשה ריסטארט! זה מה שאני אוהב בברסלב. שתמיד נותנים הזדמנות ללמוד מטעויות ולהתחיל מחדש.

זה מזכיר לי שיש לי תיק שאני לוקח כל יום לעבודה. פעם בכמה חודשים, אני מקבל ייאוש מכל הקישקושים שמצאו את דרכם לתיק שלי ואז אני פשוט מעביר רק את מה שנחוץ דירה לתיק אחר, ונותן לזבל שנשאר בתיק הקודם, להפוך לקומפוסט.

פעם לא הבנתי למה דוסים מבית לא רוצים להתחתן עם חוזרים בתשובה. ככל שהזמן נוקף בתהליך הפרטי שלי, אני יכול יותר להבין אותם. מה לעשות שלוקח זמן לכל המטען העודף הזה לעזוב את התיקים. רק כדוגמה: יש לנו זוג שכנים חרדים מלידה שאיכשהו קיבלו את הרושם המוטעה מאוד שאני צדיק(?!) לקח לרושם הזה מעט מאוד זמן לעבור כשעמדתי ליד תחנת האוטובוס והאשה עמדה לידי ותוך כדי כניסת האוטובוס לתחנה אני מגלה ששכחתי את הארנק בבית. מפאת כבוד האינטרנט, אני לא אחזור על המילה האנגלית שיצאה וחזרה ויצאה לי מהפה. רק ארמוז שיש לזה קשר למערכת העיכול ובעיקר לתוצר הסופי שלה…

אנחנו באים מעולם מקולקל שבמקרה הטוב עלול לבלבל אותנו ובמקרה הרע עלול לבלבל אותם.

אז מה עושים כדי לא להתבלבל? קודם כל, לומדים הרבה תורה והלכה. ודבר שני, מתפללים חזק שלא נתבלבל. ואחרון חביב, מבינים שכנראה הבלבול זה חלק בלתי נפרד מהדרך…

זה לא כזה נורא אבל אולי בכל זאת כדאי שכולנו נעשה לנו סימן על המצח שנזכור שאנחנו מבולבלים. 🙂

 

אודות רני בן-נר

מנסה לחזור בתשובה או כמו שחמותי קוראת לי "דתי בערך" :) בעל, אבא, בן, מטפל וחסיד ברסלב בהתהוות. נלחם בנחש מהמזרח הרחוק (כבר הכיש אותי הנבלה) ומנסה למצוא גשרים בין העולמות שבהם אני חי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על תשובה על התשובה (מה הייתה השאלה?)

  1. michula הגיב:

    רגע… איפה כתוב שאסור להגיד shit?
    ותגיד תודה שלא אמרת את ה f word!!
    🙂

  2. אלומה הגיב:

    כיף לקרוא ולהתחבר לכל פוסט שלך 🙂
    דווקא נראה שעניין החתונות הוא הדדי, יש קצר במנטאליות.
    נחכה למשיח שיבוא ויתקן את הכל,
    ועד אז נתאזר בתפילות (לא בסבלנות!).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s