צרות גדולות בערד-טאון

בס"ד

לפעמים, ככה באמצע החיים, קורה שקצת מאבדים את הפוקוס. תלאות החיים ופלשבקים מתקופות אחרות יוצרים מעין מסך של ערפל שלפעמים, לא עלינו עלולים לגרום לנו לתהות, איך בכלל התגלגלנו עד הלום. זה מה שהתחיל לקרות לי לאחרונה ותהיתי ככה ביני לבין עצמי אם כתיבה בבלוג לא שמה אותי במקום של ודאות מזוייפת אל מול קהל אוהד שאולי לא בדיוק יודע את מי או מה הוא אוהד?

מן הסתם, לא מדובר פה בשקרים מכוונים,אבל מה לעשות שטקסט כתוב הרבה פעמים נראה יותר משכנע מהדבר האמיתי. את הנפש המבולבלת שעושה רצוא ושוב בין הודי ליהודי קשה מאד לחשוף. עוד עלולים לחשוב (בטעות?) שאני לא משוכנע בדברים שאני אומר או כותב.

זה עסק לא פשוט לדבוק בדבר אחד, במיוחד בעולם שהרבה פעמים נראה כמו סופרמרקט של רוחניות. למעשה, הנסיון הגדול שלי היום הוא לקום כל בוקר ולעשות בחירה מודעת של להניח תפילין עם כוונה. ללמוד תורה ולהכריח את עצמי להבין את הרלוונטיות של זה לחיים שלי. הנפילות האלה לכאורה לא כל כך נוראות. הרי טכנית, לא הפסקתי לעשות את כל הדברים שקיבלתי על עצמי מאז שחזרתי בתשובה. ודווקא זה מה שגורם למצב להיות פי כמה יותר מסוכן. נורא קל ליפול למצב שבו תודעת התורה והמצוות כבר לא מחוברת לגוף התורה והמצוות.

במדרון החלקלק הזה, פגשתי את הערך יהדות חסידית בויקיפדיה באנגלית, ומה אני אגיד לכם, כל מה שהייתי זקוק לו זה אמבטיה פשוטה של דמעות שתזכך את הנשמה ותזכיר לי למה (אוי למה) יצאתי למסע היפהפה הזה ומיהם הצדיקים המקסימים שמלווים אותי בדרך.

הייתי עלול חלילה להחליק החוצה ולא הייתי קולט את זה אפילו! אבל בחסדי השם יתברך, האצבעות הובילו אותי להקליק את התרופה הנכונה בגוגל. הבנאדם אף פעם לא יודע על אילו מתכונים מבאישים שוקד כוח המדמה. במלחמה, כמו במלחמה, צריך כל הזמן להתאמן ולהישאר ערני. רגע אחד של ניקור בשמירה, טעות טקטית, או סתם הפניית הגב לאוייב והוא עט עליך כמו חתול על חבר דרוס.

אי אפשר להפריז בחשיבות של ההתמדה בלימוד העצות של רבינו. כלי הנשק שלו רק נראים פשוטים, אבל הם כל כך מדוייקים שאפילו הדוד ס"מ נשאר עם הפה פעור אחרי התקפת פתע.

ואולי עצה לא פחות חשובה. תמיד תדאגו להיות מוקפים חברים לדרך. אין כמו זוג עיניים נוסף שמשגיח על הגב שלנו בזמן שנרדמנו…

ליל מנוחה, ואני מזכיר לכולנו שצריך להתכונן לפסח באופן רוחני לא פחות מאשר באופן גשמי. או בקיצור, נקיון פסח פנימי לא פחות חשוב.

אוהב אתכם.

אודות רני בן-נר

מנסה לחזור בתשובה או כמו שחמותי קוראת לי "דתי בערך" :) בעל, אבא, בן, מטפל וחסיד ברסלב בהתהוות. נלחם בנחש מהמזרח הרחוק (כבר הכיש אותי הנבלה) ומנסה למצוא גשרים בין העולמות שבהם אני חי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על צרות גדולות בערד-טאון

  1. wakeu הגיב:

    מדויק: "כל מה שהייתי זקוק לו זה אמבטיה פשוטה של דמעות שתזכך את הנשמה ותזכיר לי למה (אוי למה) יצאתי למסע היפהפה הזה ומיהם הצדיקים המקסימים שמלווים אותי בדרך."
    ואני זכיתי להיות היום אצל סבא.
    הכל בסדר רני, כל עוד יש לך כוח ללכת, אתה בדרך הנכונה.
    מחכים לך שם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s