אז למה דווקא ברסלב

בס"ד

לא, אני לא רוצה להשמע כמו פרסומת לברסלב. רק להסביר קצת את מה שהוביל אותי לדרך הזאת.

לפני הרבה שנים, כשעוד הייתי שקוע בשאננות הרוחנית ההודית שלי, ישבתי עם עצמי והעלתי "הרהור כפירה". אם אי פעם אני אחזור בתשובה (ואין סיכוי שדבר כזה אי פעם יקרה), אני חוזר רק דרך ברסלב.

עכשיו, צריך להבין שבאותה תקופה ברסלב הייתה מחזה הרבה פחות נפוץ ולי לא היה מושג מה זה חוץ מרעיון קלוש לגבי איזה דבר שקוראים לו התבודדות. אז מה זה היה בעצם אותו הדבר שקרא לי דווקא להגיע לחסידות הזאת? תקופה ארוכה אחרי שכבר חזרתי בתשובה שאלתי את עצמי את השאלה הזו והתשובה היחידה שאני יכול להעלות על הדעת היא שבdna הרוחני של הרבה מאד חוזרים בתשובה רבי נחמן כבר סימן אותנו. משהו בתוכנו יודע שאם יש איזשהו סיכוי לצאת מכל הבוץ הזה שנכנסנו אליו, זה רק דרך ברסלב.

בדיעבד, ככל שאני לומד יותר ברסלב, ככה אני מבין עד כמה אני צודק. מעולם לא ראיתי שיטה כל כך מדוייקת שמתאימה לחלוטין לדור המופלא אם כי ירוד שלנו. והעובדה שהאיש המופלא הזה הגה את השיטה הזו מאתיים שנה לפני שעלינו על במת ההסטוריה ושבמשך המאתיים שנים האלו החסידות הזו הייתה מיעוט נרדף, זה לא פחות מנס גלוי. היום ברור ולא רק לי, שהחסידות הזו היא חבל ההצלה האחרון לרבים מאיתנו. המתיקות שבשיטה שמצליחה לשמור על האיזון שבין הלכה לבין רוחניות, מציאת השורש הרוחני שבהלכה והתאמתו לנפש היהודי בן זמננו, מצליחה להביא רבבות יהודים אבודים חזרה הביתה.

רבי נחמן אמר על ערס דוי: "ניצחתי ואנצח". הניצחון הוא כפול ומכופל מכיוון שלא רק הוא ניצח אלא גם כל נשמה ונשמה שרבנו נגעה בה ניצחה. יעידו כל חסידי ברסלב שהגיעו מכל מיני מקומות הזויים, אנשים שהיו תלויים על בלימה הן נפשית והן רוחנית, אנשים שהיו על סף שמד שאם לא נהמותיו של רבנו ביערות שבאוקראינה, ספק אם מישהו מאיתנו היה חוזר לחוף מבטחים.

למרות זאת, המלחמה בס"מ עדיין רחוקה מלהסתיים. לצערי הרב, עקב אינדוקטרינציה מתמשכת, רבים מאחינו, אהובי נפשנו, עדיין מסתובבים במחוזות הרחוקים של החומרנות, השטחיות (במיוחד זו שמגיעה מהמסך השטוח) או בתורות המזרח. אנשים יקרים שעדיין לצערי לא גילו שיש גם (ובעיקר) אופציה יהודית. אני רואה בזה חובה אישית להתפלל עליהם, לדבר על ליבם. עד לא מזמן זה הייתי אני שם. ואם אני יכולתי (בסיעתא דשמיא), להפנות את המבט בחזרה לעולמם של אבות אבותי, אז כנראה שבאמת אין שום ייאוש בעולם כלל…

אודות רני בן-נר

מנסה לחזור בתשובה או כמו שחמותי קוראת לי "דתי בערך" :) בעל, אבא, בן, מטפל וחסיד ברסלב בהתהוות. נלחם בנחש מהמזרח הרחוק (כבר הכיש אותי הנבלה) ומנסה למצוא גשרים בין העולמות שבהם אני חי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על אז למה דווקא ברסלב

  1. wakeu הגיב:

    קצר וסוג של קולע.
    אני זוכרת שבילדותי שרתי הרבה "ודע שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאוד…" ולא ידעתי מאיפה זה הגיע בכלל.
    כך רבינו גם מצא אותי.

  2. אלומה הגיב:

    לא נותר לי אלא להסכים עם כל מילה וחצי מילה. מעולם לא נתקלתי בהסבר כל כך טוב.
    מתעוררת יקרה (wakeu), הזכרת לי שבתחילת התשובה הייתי שמה בפול ווליום טראנסים של נ-נח-נחמ-נחמן-מאומן, כשאין לי מושג מה זה ומאיפה זה בא. לרגע לא העליתי על דעתי שרבנו יגע גם בי.

  3. michula הגיב:

    אח יקר אני אתחיל בסליחה, כי יש לי דבר אחד להגיד על מה שכתבת בפוסט הזה… כמה מתנשא!!!

    • רני בן-נר הגיב:

      שבוע טוב מיכלולה וברוכה הבאה לראש של האח ההזוי שלך. מודה, יש בזה משהו מתנשא אבל כמו שכבר אמרתי פעם. יש שני סוגי אנשים בעולם: כאלה שמסכימים איתי וכאלה שטועים… סתאאאם.
      בסופו של דבר, כל מי שיש לו דעה, גם אם חכמה, יש בו מידה של התנשאות. אני פתוח לדעות אחרות וכבר יצא לא פעם שהודיתי בטעות. מי יודע, אולי את תצליחי להאיר את עיניי? את מוזמנת לכתוב לי משהו יותר מפורט.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s