הערה על הארה

בס"ד

האמת היא שאני כל הזמן שואל את עצמי כמה זמן אני אצליח להתחמק מזה עד שזה יתפוצץ לי בפרצוף.

מה זה העניין הזה שאין אזכור מפורש להארה ביהדות? רבאק, להינדואים יש את זה. לבודהיסטים יש את זה. אפילו למוסלמים יש את זה. רק בורא עולם יודע איך הם יצרו את המעקף המטורף הזה סביב הפונדמנטליזם. אבל מה נהיה עם היהדות? וזה לא שלא קראתי ספרים של הרב אריה קפלן זצ"ל, וזה לא שלא ראיתי את זה מובלע בדרך כזו או אחרת בכתבי הרב קוק או אצל ראשוני תנועת החסידות אבל איפה התנועה ההמונית? הנגישות או אפילו סתם הכרה של הממסד הרבני לדורותיו בדבר הזה שנקרא הארה?

בעין בלתי מגויינת אני מצליח למצוא לזה רמזים בתוך התנ"ך אבל אמירה אחת מפורשת לגבי זה אין בנמצא.

הילד הקטן שבי כל הזמן צועק :"זה לא פייר", כי בינינו, לא חזרתי בתשובה כדי לחולל רפורמה ביהדות. אני מאוד אוהב את הסדר והמשמעת וכן, גם את הרעיון שאנחנו עם סגולה. אבל זה בא לי בלירוק דם כי באיזשהו מקום אני לא מוכן לוותר על אף אחד מהם. מרגיש קצת כמו ילד שמנסים לתת לו עוגיה כדי לחטוף לו צעצוע. למה מה קרה?! את שניהם אני רוצה ואם אפשר אז באישור הבד"ץ של העדה החרדית.

אם זה היה תלוי בי, כמובן שלא הייתה בעיה אבל מה לעשות שהכל צריך ביהדות לעבור לדרך ההלכה. מה אני אשאל את הרב :"כבוד הרב, פעם כשהתעסקתי עם עבודה זרה באה עלי חוויה מה זה מגניבה שאני בהתמזגות עם השם יתברך. תגיד, זה כשר העניין הזה?"

השאלה שמטרידה אותי היא האם לעשות דבר כזה זה לא באיזשהו מקום לעשות שחיטה כשרה לחזיר?

ברור שצריך להיות קצת יותר דיפלומט ממני. בטח יש דרך יותר מעודנת לשאול את השאלה. אבל יש לי הרגשה שלא שם מצויה הבעיה האמיתית. אני בעצם רוצה לראות שאני לא הפסיכי היחידי שזה מטריד אותו. אני רוצה לראות רבנים חרדים שמעלים את העניין הזה על סדר היום. כי אם לא, אז אני שוב נשאר האאוטסיידר ההזוי במסיבה הזו.

לפעמים אני רוצה להתחבא מאחורי הסינר של רבי נחמן. להיות באמונה בפשיטות ותמימות. אבל משהו ממשיך כל הזמן לערבב אותי. יש בי חוסר מנוחה. תחושה שאם אני עושה משהו אחד, אני מחמיץ משהו אחר. אני אפילו לא יודע אם אני באמת צריך לוותר על אחד לטובת השני. ואולי כל זה זה רק המדמה שמצא דרך לטמטם לי את השכל?

תגידו, אני לא אמור להיות בתשובה? כי אם כן, אז מאיפה באו פתאום כל השאלות?

חודש טוב וכל הישועות.

אודות רני בן-נר

מנסה לחזור בתשובה או כמו שחמותי קוראת לי "דתי בערך" :) בעל, אבא, בן, מטפל וחסיד ברסלב בהתהוות. נלחם בנחש מהמזרח הרחוק (כבר הכיש אותי הנבלה) ומנסה למצוא גשרים בין העולמות שבהם אני חי.
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

18 תגובות על הערה על הארה

  1. דרול הגיב:

    פעם לפני המון שנים, אחרי טיפוס של בערך הרבה מאוד מדרגות מהציון של האר"י עד הבית כנסת הרלוונטי , יצא לי מהפה המשפט הבא "חבל שהאר"י היה גר כאן ולא בדקוטה".
    החבר'ה שהתפללו איתי היו ברסלבים חוזרים בתשובה כאלו , אבל רציניים , לא ננחים שעושים אלא אברכים שיש להם חברותות והולכים לכולל וכל זה ומיותר לציין שלאנשים האלו קפצו הפאות לכל הכיוונים , מהמשפט הזה שיצא לי.
    "למה דקוטה?" העז מישהו לשאול וכל החברים כיסו את האוזניים בקטע של לא לשמוע את הכפירות והליצנות והאפיקורסות שאני הולך לפלוט.
    "דקוטה היא ארץ שטוחה" הסברתי "ואילו האר"י היה גר שם, היו הרבה פחות מדרגות בקבלה."

    זה ההסבר האסוציאטיבי למה אין הארה ביהדות , כיוון שביהדות אף אחד לא יתן לך לשבת רגל על רגל , לעשות עיגול באצבעות ולהגיד "אני בודהא, סיימתי".

    יש אלפי מדרגות ואתה עולה ויורד ונכנס ויוצא ואין סוף. אף פעם לא פותרים אותך מההמשך.
    רבי נחמן , כן מתאר את הנירוואנה בליקוטי מוהר"ן באחד מפרקי ס' , אבל הוא אומר שזה מצב זמני, איש אינו "נוחל חיי עולם". צדיק נופל וקם.

    • רני בן-נר הגיב:

      בס"ד
      קודם כל, חודש טוב ובוקר טוב.
      דבר שני, אותך לרבי נחמן שככה אתה מלכלך על הננחים הצדיקים שלו.
      דבר שלישי, אני כבר שנים לא אוכל את הבלוף הזה של הארה מושלמת. מה לעשות, בן אדם לא מושלם ומשתנה כל הזמן, לא יכול להתמיד בפוזה מוארת. אממה, הארה בכל זאת קיימת וזה אני אומר מנסיון אישי (לא שאני בא להשתחצן, והדבר הזה כל כך פשוט, כל כך מושך וכל כך דבילי שזה מביך). אני שואל על האפשרות של התנהלות מוארת לא כשאיפה אלא כמגדלור שמכוון אותנו בלילות הקשים של הגלות.
      דבר רביעי, תודה על המראה מקום בליקו"מ, אני עוד מעט אלך לבדוק את זה.

      • דרול הגיב:

        מצאתי לך את המקור. ס"ה אות ד'.
        "ד. וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת, בִּשְׁעַת בִּיטּוּל שֶׁנִּתְבַּטֵּל אֶל הַתַּכְלִית
        שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד
        אֲזַי בֶּאֱמֶת נִתְבַּטְּלִין הַיִּסּוּרִים כַּנַּ"ל
        אַך אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת תָּמִיד קָבוּעַ בִּבְחִינוֹת הַבִּיטּוּל
        כִּי אִם כֵּן יֵצֵא מִגֶּדֶר אֱנוֹשִׁי
        וְעַל כֵּן מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה הַבִּיטּוּל בִּבְחִינוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב
        עַל כֵּן כְּשֶׁחוֹזֵר הַשֵּׂכֶל מֵהַבִּיטּוּל
        אֶל הַמּחַ, שֶׁהוּא כְּלִי הַשֵּׂכֶל
        אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְהַמּחִין, שֶׁהֵם הַכֵּלִים
        לְקַבֵּל זֶה הַשֵּׂכֶל שֶׁל בְּחִינוֹת בִּיטּוּל
        כִּי הוּא בְּחִינוֹת אֵין סוֹף
        שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב"

      • רני בן-נר הגיב:

        בס"ד
        תודה על הציטוט דרול. לא מצאת איך להגיב לתגובה שלך אז תסתכל למעלה…:)
        למרות שזה לא אומר שאין הארה רק שזה מוציא אותך מגדר אנושי (ראה ליקו"מ חלק א תורה כא' ד"ה "חיים נצחיים הם רק להשם יתברך..")
        לילה טוב.

    • דרול הגיב:

      אני לא אמרתי שאין.
      אם תסתכל בויקיפדיה תחת "הארה" , שזה ערך שאת רובו אני כתבתי, אתה תראה שההארה ,היא תופעה שקשורה ללקונספציה הפנאתיאיסטית. הפאנתיאיזם הגיע ליהדות רק במאה ה13, ופרח בזמן האר"י . אילו תורת ברסלב הייתה נשארת פאנטאיסטית כמו הקבלה הלוראנית, אזי היה בה מצב של ההארה תמידית, אבל תורת ברסלב יותר מתוחכמת.
      היא לא חושבת שהעולם הפנטאיסטי הוא ממשי, אלא נמצא בדרגת ביניים ,בין הממשי לאשליה שנקראת "אפשר המציאות" ולכן , לא יכול להיווצר בה מצב של הארה תמידית , אלא רק הארה חולפת.

  2. לילך שרון הגיב:

    שלום רני, מה שלומך?
    אני ממש נהנת מהבלוג שלך! תודה רבה על השיתוף ועל הפוסטים המעניינים!

    לדעתי הארה זה קצת כמו "אורות" של ההתחלה. שאתה מרגיש אחד עם הקב"ה, הכל יפה וטהור ובלי בלבולים, אני הרגשתי מוארת ממש וה' איתי בכל רגע, ושהכל מדוייק ונהיר. הרגשה של אמונה שלמה ותמימה.
    שים לב שהארה ואורות זה הכל "אור" (אינסוף).

    וזה שאתה חוזר בתשובה, לא מכבה את השאלות מהמוח, ולהיפך, היהודים תמיד שאלו מלא שאלות ובזה גדולתם! רק באורות לא שואלים שאלות.. כי האמת גלויה ואין מה לשאול… כשהאור כבה מתחילות השאלות… 🙂

    כל טוב!

  3. לילך שרון הגיב:

    ושים אפשרות להירשם לבלוג שלך כדי שנוכל לקבל מייל בכל פעם שאתה מפרסם פוסט חדש 🙂

    • רני בן-נר הגיב:

      ערב טוב לילך ותודה על הפירגון.
      אני מצטער להודות שאני ממש בור ועם הספר(:)) בכל מה שקשור לניהול בלוג והאמת היא שאין לי הרבה זמן להתעסק עם זה אחרת לא הייתה לכם מנוחה ממני. אם זה פשוט, אשמח אם תתני לי הוראות איך לעשות את זה.
      ובקשה אחרונה לקוראי התגובות, אם לא קשה, להתפלל לרפואה שלמה ליותם בן שרון בתוך כל שאר חולי עמו ישראל. תודה מראש.

      • לילך שרון הגיב:

        גם אני הייתי ככה, לא ידעתי מה האפשרויות עד שלא ביקשו ממני להוסיף אותם. בקיצור, כשאתה נכנס ללוח הבקרה של הבלוג יש לך שם אפשרות מצד שמאל "מראה הבלוג" ויש שם אפשרות של "ויג'טים" (אלא כל האפשרויות שיש לך לשים בצד השמאלי של הבלוג שלך) משם תגרור את FALLOW BLOG לצד שמאל פנוי שיש לך.
        ככה אתה יכול לשחק עם זה ולרראות מה עוד בא לך…
        בהצלחה!

  4. דרור הגיב:

    אהלן רני, שכויח על הבלוג (נוצרה פה קהילת בלוגרים באורות או מה??? – צריך לארגן מפגש צמרת לא וירטואלי. לילך, לטיפולך אודה :), את נראית לי הכי שפויה פה)
    יש מדרש מדהים על הפסוק שקראנו בשבוע שעבר – אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃
    התרגום הירושלמי על הפסוק הזה אומר, שהקב"ה העלה את עם ישראל על ענני כבוד, הביא אותם לירושלים לבית המקדש ושם הם עשו את הפסח. אלא שאח"כ הוא החזיר את כולם למצרים… כאילו רצה לומר להם: חבר'ה, עכשיו אני מוציא אתכם למדרגה הכי גבוהה שתכירו כשתהיו בארץ ישראל, קרבן הפסח בירושלים. לשם אתם אמורים להגיע. אורות-על, הא? ואז הוא קוטע את החלום וכולם מוצאים את עצמם חזרה במצרים, והוא אומר להם – טוב, עכשיו אתם יודעים לאן אתם צריכים להגיע. שווה לא?
    המדרש הזה הוא בדיוק ההגדרה של הארה יהודית. אתה נמצא באורות על, אבל אז ה' מחזיר אותך למציאות ואומר לך – אין בעיה, אתה תגיע למדרגה הזו. רק עכשיו תתחיל ללכת בדרך הרגילה…

  5. יוסף כהן הגיב:

    יש ביהדות הארה , ובאופן הכי מפורש שיכול להיות ! כשמשה ירד מהר סיני פניו האירו ! פני משה כפני חמה , פני יהושוע כפני לבנה ! חוכמת אדם תאיר פניו ! כל אלו מקורות מפורשים. המשמעות האמיתית של הארה , היא גילוי טבע האור של התודעה. הגילוי שהתודעה היא אור. לכן כאשר האדם מואר באמת , פניו מאירות באור שיכול להיות נראה לעין – הכל לפי עוצמת ההשראה שעליו. גם במדרש כתוב כי פני הכהן הגדול ביום הכיפורים בקודש הקדשים היו "בוערות כלפידים". דווקא הבודהיסטים עיוותו את המושג וקישרו אותו עם כל מיני חוויות שונות ומשונות. אך האמת היא כפי שכתבנו. הארה היא גילוי טבע האור של התודעה שנמשכת מזה הארת הפנים.

  6. יוסף כהן הגיב:

    פניו מאירות. לפי תורת היחסות , מהירות האור היא בעצם הדבר האובייקטיבי היחיד , וכל שאר הדברים כמו זמן ומרחב הם יחסיים. כך גם הדבר האובייקטיבי היחיד בעולם הוא האל , ההוויה. לא לחינם הארי מתחיל את סדר ההשתלשלות מ"אור אינסוף". גם בתוך החושך קיים אור , גם בתוך האין קיימת ההוויה. לכן ככל שהאדם מתדבק באל , הוא נהיה יותר ויותר אובייקטיבי , תודעתו מתחילה להאיר , ופניו מאירות. ויש בזה עוד סודות שאין כאן המקום לפרטם.

  7. רני בן-נר הגיב:

    בס"ד
    יוסף, תודה על התגובות. לגבי העיוות הבודהיסטי, לא מוכר לי שהם מתרכזים בחוויות.להיפך, השאיפה שלהם היא התרחקות מחוויות לעבר הניבנה שפירושו המילולי כיבוי הנר כלומר ההמשכיות האינסופית של הסבל, או לחילופין הגעה לשונייטה, הריקות שמלאה בהכל, כלומר גם כאן אין התעסקות בחוויות. עיקר ההבדל אולי הוא דווקא בקו האופקי שביהדות רואים שאיפה לתכלית בזמן ובמרחב, כלומר גאולה ומשיח. בקו האנכי אולי אין הבדל, ז"א במגע הבלתי אמצעי עם האינסוף.

    • יוסף כהן הגיב:

      גם ה"ריקות" היא חוויה. ואני יכול להגיד לך גם שזוהי פשוט חווית המוות (שהיא חוויה נפלאה מאוד , בניגוד ליחסי הציבור הגרועים לה היא זוכה …. ) אך זו לא הארה.
      עצם הצבת התכלית כ"הפסקת הסבל" היא לדעתי טעות. כי כל אחד מאיתנו יעדיף שתכאב לו האצבע , מאשר שלא תהיה לו אצבע בכלל….. אז כשאומרים שהתכלית היא רק "שלא יכאב" , "לא לסבול" , הפתרון שמגיעים אליו בסופו של דבר הוא "הסרת האצבע" , או המוות. שזוהי בעצם "חווית הריקות".
      (לכן התכלית הראויה לאדם איננה "הפסקת הסבל" , התכלית הראויה לאדם היא "התפתחות" ! זה אומנם דבר שבסופו של דבר גם מתמיר את הסבל , אך הפסקת הסבל איננה העיקר ואיננה התכלית).
      לעומת זאת , בהארת אמת , מה שקורה בגדול זה ההגעה לאובייקטיביות. האדם מסוגל לצאת מהסובייקטיביות שלו , מהמשוחדות שלו , ולראות את עצמו ואת העולם באופן צלול וקר , בלי שום "נגיעה אישית". זה עצמו הוא גילוי טבע האור של התודעה (וההסבר לזה ארוך). בכל אופן : ככל שאדם הופך ליותר "אובייקטיבי" , פניו פשוט מתחילות להאיר. ומכאן השם "הארה" – כפשוטו.
      משה רבינו הוא דוגמה למואר , אך גם פניו של יהושוע האירו – פני משה כפני חמה , פני יהושוע כפני לבנה. גם האר"י בדרושים על "אדם קדמון" וכו' מדבר על אור היוצא מהחושים בפנים. וכן אמרו על פנחס :
      "ודכוותיה (שופטים ב): ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים.
      וכי מלאך היה והלא פנחס היה, ולמה קורא אותו מלאך?
      אלא, אמר רבי סימון: פנחס בשעה שהיתה רוה"ק שורה עליו היו פניו בוערות כלפידים."
      אני משוכנע שהמינוח "הארה" היה ידוע גם לפני הבודהיסטים , אך נשכח במרוצת הדורות מהי הכוונה האמיתית בו ונשכח שהיו בני אדם עם פנים מאירות , ואז הם פשוט הלבישו עליו את רעיונותיהם לגבי "מהי הארה". אך דווקא אצלינו ביהדות ההבנה נכונה יותר.
      (גם בספר "התקדשות" של אליזבת הייך , מובאים דברים דומים).

    • יוסף כהן הגיב:

      רק גילוי נאות :
      כיום אינני "דתי" במובן המקובל של המילה.
      אני מאמין שהיהדות בנויה על חורבות של דרך רוחנית קדומה יותר. בספר של אליזבת הייך תוכל למצוא חלקים מסוימים ממנה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s